DMT בעירוי מתמשך

הדי. אם. טי (DMT) שייך למשפחת הפסיכדליים הקלאסית, משפחה שהמשותף לה הוא עירור (activation) של קולטני סרוטונין מסוג 2A (ראו ערך נפרד). בכוחה של נטילת DMT להאיץ מצבי תודעה שונים, המאופיינים בשינויים קוגניטיביים, רגשיים וסומטוסנסוריים מורכבים ויוצאי דופן, הכוללים דיווחים אודות חזיונות חזקים, שהייה או כניסה "לממד אחר" ומפגש עם "ישויות" בעלות תבונה וכוונה (בכמחצית מהמקרים). בנוסף,  יש חוקרים המאמנים כי חווית ה-DMT חולקת קווי דמיון עם חווית "סף מוות" (ראו ערך נפרד) אשר בכוחה להוביל לשיקול מחדש של מערך האמונות לגבי טבע המציאות והתודעה. אסופת חוויות זו מובילה חוקרי מוח ותודעה רבים לראות ב-DMT כתרכובת ייחודית לחקר התודעה האנושית.

יחד עם זאת, המחקר ב-DMT מורכב ומאתגר, שכן, גופנו מפרק את ה-DMT במהירות על ידי פעילות אנזים העונה לשם מונואמין אוקסידאז (MAO). פירוק זה מצמצם משמעותית את משך החוויה, דבר המקשה על אפיקי החקירה השונים. אחת הדרכים להאריך את משך החוויה היא על ידי שימוש באיוואסקה, חליטה המכילה חומרים המעכבים את פירוק ה-DMT. יחד עם זאת, הצריכה האורלית שונה מהותית מצריכה דרך עישון או אידוי, במיוחד במידת האינטנסיביות החווייתית. על כן, זה מספר שנים מנסים חוקרים למצוא דרכים להאריך את חווית ה-DMT, זאת מבלי לפגוע במידת האינטנסיביות.

פוטנציאל מסוג זה נחקר בשנים האחרונות במספר מצומצם של מחקריים ייחודיים, במהלכם מוזרקים למתנדבים בריאים מינון מסוים של DMT עד להשגת הריכוז המבוקש. לאחר מכן, נשמר ריכוז זה על ידי מתן נוסף של DMT  על ידי העירוי, זאת תוך כדי ניטור מדדים רפואיים והשגחה רפואית צמודה. דרך זו נמצאה כבטוחה, המאפשרת חווית DMT אינטנסיבית אך גם ארוכה מהניתן להשיג בדרכים "המקובלות" (אינהלציה או עישון).

השפעת ה-DMT לאחר ההזרקה התוך הורידית (IV)  מורגשת תוך שניות, מגיעה לשיאה תוך 2-3 דקות ודועכת בהדרגתיות לאחר מכן (השפעות זניחות מורגשות לאחר כ-30 דקות). לכן, יש צורך במתן DMT על ידי אינפוזיה על מנת להאריך את זמן החוויה, זאת תוך כדי הקפדה על המינון המבוקש בהתאם לשאלת המחקר. חשוב לציין כי נראה שבניגוד לחומרים אחרים מהמשפחה הקלאסית, ה-DMT אינו מייצר תופעת סבילות (כלומר, אין אנו זקוקים למינונים גדולים יותר בחלוף הזמן), דבר המייצב אותו כאידיאלי למתן עירוי מתמשך.

הפיתוח של מתן DMT ממושך צפוי להוות צעד חשוב לקראת חקירת הפנומנולוגיה וההשפעות הנוירוביולוגיות של חומרים משני תודעה, שכן הוא יאפשר שליטה במשך, בעוצמה ובדינמיקה של חווית ה-DMT. לפוטנציאל זה השלכות רבות על הטיפול העתידי בחומרים משני תודעה, במיוחד עבור אלו המתמודדים עם אתגרים נפשיים דוגמת דיכאון וחרדה.

Luan, L. X., Eckernäs, E., Ashton, M., Rosas, F. E., Uthaug, M. V., Bartha, A., ... & Timmermann, C. (2024). Psychological and physiological effects of extended DMT. Journal of Psychopharmacology, 38(1), 56-67.‏

Gallimore, A. R., & Strassman, R. J. (2016). A model for the application of target-controlled intravenous infusion for a prolonged immersive DMT psychedelic experience. Frontiers in pharmacology, 7, 205781.‏

Gallimore, A. R., & Luke, D. P. (2015). DMT research from 1956 to the edge of time. In Neurotransmissions: Essays on psychedelics from breaking convention. London: Strange Attractor (pp. 291-316).‏

Timmermann, C., Roseman, L., Williams, L., Erritzoe, D., Martial, C., Cassol, H., ... & Carhart-Harris, R. (2018). DMT models the near-death experience. Frontiers in psychology, 9, 395026.‏