אינטגרציה

המושג "אינטגרציה" הוא מונח מערבי, ומאפיין את היישום הקליני של התערבויות שונות אשר צמחו עם התעוררות הטיפול הנפשי הנתמך בחומרים משני תודעה. הוא מביא לידי ביטוי את הצורך "לאחד ולחבר" בין מאפיינים שונים של החוויה הפסיכדלית, להקל את עיבודו של חומר מנטאלי מורכב, להסיק תובנות חדשות ולבחון את השלכותיהם, כל זאת בתקווה כי ייטיבו עם רווחתו, שאיפותיו ותקוותיו של המטופל. נקודת המוצא היא כי תובנות אלו, קוגניטיביות ורגשיות כאחד, הן בעלות תוקף אישי-סובייקטיבי ("וודאות פנומנולוגית"). ראוי לציין בהקשר זה כי אחד המאפיינים השכיחים של החוויה הפסיכדלית היא "תחושת נואטיות", תופעה במסגרתה המשתתפים מדווחים על "אמיתות רדיקאלית" של התוכן שהוצף במסגרתה ("יותר אמיתי מאמיתי" הינו משפט נפוץ ביותר בקרב העוסקים בעולם החומרים משני התודעה).

דרך נוספת להבין את מהות האינטגרציה במישור הפסיכדלי היא "כגשר "המחבר בין החוויה התודעתית תחת השפעת החומרים לבין חיי היומיום. יש המדגישים כי עדיף שתהליך זה יתחיל עוד בטרם נטילת החומר הפעיל, יבהיר את אשר התרחש תחת השפעת האחרון, יוטמע כחלק אינטגרלי מהתפתחות פנימית עצמאית של המשתתף ויוביל לשינוי התנהגותי. ניסוחים אחרים מבליטים את חשיבות החזרתיות, המעורבות המכוונת ומציאת ההיגיון שבחוויה הפסיכדלית כל פעם מחדש. על ידי עיבוד חזרתי ותרגומו החדש למציאות המשתנה, יכולים המשתתפים להפנים בהדרגתיות את אשר נלמד לתוך מארג חייהם, ובכך לנוע אל עבר תחושת "שלמות" ואיזון בהקשרם הפנימי (גוף ותודעה) והחיצוני (מערכות יחסים).

במסגרת המחקר, תהליך האינטגרציה מתבצע מספר ימים לאחר שלב נטילת החומר הפעיל. הוא עורך בדרך כלל בין שלושה לחמישה מפגשים בני שעה, זאת כתלות במשאבי המחקר, שאלת המחקר ותנאים נוספים.

מקורות

Greń, J., Gorman, I., Ruban, A., Tylš, F., Bhatt, S., & Aixalà, M. (2023). Call for evidence-based psychedelic integration. Experimental and Clinical Psychopharmacology.‏