אלכסנדר שולגין

כימאי ופסיכופרמקולוג אמריקאי אשר חקר ופיתח חומרים משני תודעה, ממריצים וחומרים רבים נוספים. ידוע במיוחד במציאת הדרך לסנתוז מהיר ויעיל של MDMA (החומר הפעיל בסם האקסטזי), 2C-B, וחומרים נוספים עליהם ניתן לקרוא בהרחבה בדף המושגים.

אלכסנדר שולגין אמנם "חתום" על למעלה מ-200 סינתוזים שונים של חומרים בעלי אפקטים תודעתיים, אך לבת זוגתו, הסופרת אן שולגין, תפקיד מכריע במפעל חיים זה. מן המפורסמות כי תהליך הפיתוח של אותם חומרים חדשים על ידי בני הזוג שולגין כלל גם התנסות מעשית אישית. לשם המדע, רשמו השניים הערות קפדניות אודות חוויותיהם השונות תחת אותם חומרים, אודות יתרונותיהם וחסרונותיהם, וכמו כן אודות השפעותיהם הטיפוליות דוגמת הגברת החמלה, ההתעלות הרוחנית, הרגיעה ואפילו השיפור בחיי המין והזוגיות.

רבות מהפעמים נערכה ההתנסות המעשית במעבדה אשר בביתם הפרטי. מעבדה זו הפכה למוקד עלייה לרגל, ולאתר של מחקר קבוצתי רדיקלי, שכן, בכל פעם אשר סונתז חומר חדש, היו בני הזוג מזמינים מומחים מאסכולות שונות, כולל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מדענים שונים ואף אנשי עסקים, זאת על מנת לבדוק את טיב החומר החדש.  

במשך יותר מ-15 שנים, החזיק שולגין ברישיון ממשלתי נדיר המאפשר לו ללמוד וליצור חומרים משני תודעה זאת למרות אי-חוקיותם לציבור הרחב. הוא פעל שנים על תקן מומחה מייעץ לניסויים בחומרים שונים, מומחיות אשר הובילה לכתיבת הספר הקלאסי אודות מערכת היחסים שבין מחקר בתרופות והחוק האמריקאי - Controlled Substances: Chemical And Legal Guide to Federal Drug Laws.

אלכסנדר ואן שולגין נחשבים לדמויות מפתח במאבק המתנהל זה שנים ללגליזציה של חומרים משני תודעה. בני הזוג טענו כי חומרים אלו מהותיים לטבע האנושי, טענה אותם הם חיזקו בהנחה הרווחת כי האחרונים היו בשימוש האדם עוד משחר ההיסטוריה. יש אף שרואים את עמדת בני הזוג כקיצונית, שכן כתביהם מצדדים בלגליזציה של כל החומרים, אלו הממכרים ואילו אשר אינם. לדעתם, מדובר בעניין של בחירה אישית אשר תוביל לירידה ברמת הפשיעה ולהשקעת כספי האכיפה באפיקים אלטרנטיביים בעלי תרומה לציבור הרחב.

Shulgin, A. T. (1986). The background and chemistry of MDMA. Journal of psychoactive drugs, 18(4), 291-304.‏

Shulgin, A. T., & Shulgin, A. (1991). PIHKAL: a chemical love story (Vol. 963009605). Berkeley, CA: Transform Press.‏

Benzenhöfer, U., & Passie, T. (2010). Rediscovering MDMA (ecstasy): the role of the American chemist Alexander T. Shulgin. Addiction, 105(8), 1355-1361.‏