הטיפול בקטמין: חלק שני

בחלקו הראשון של המאמר ירדנו לעומק ההיסטוריה שבשימוש בקטמין, וסקרנו את הפעילות המוחית תחת חומר זה. בחלק זה נעסוק בסוגי הטיפול השונים, וכמו כן, בסכנות הטמונות שבשימוש שאינו בהשגחה רפואית.

סוגים שונים של טיפול בקטמין

לאחר שסקרנו את התהליכים המוחיים המתרחשים בעת צריכת קטמין, וכיצד אלו תורמים להקלה בתסמיני חרדה ודיכאון,  זה הזמן להרחיב אודות סוגי הטיפולים השונים. אלו נבדלים אחד מהשני בסוג הקטמין בו הם משתמשים ובדרך בה הקטמין נצרך. נסביר:

למה הכוונה ב"סוג הקטמין"? המבנה הכימי של קטמין מורכב משתי מולקולות, S-ketamine וR-ketamine. מולקולות אלו דומות אך אינן זהות בדיוק. לאור זאת, שתי המולקולות משפיעות באופן קצת שונה על החוויה הרגשית, אם כי מחקרים מצאו כי שתיהן מפחיתות תסמיני דיכאון באופן כמעט זהה. חלק מהטיפולים משתמשים במולקולה אחת של קטמין, ואילו אחרים בשתיהן.

סוגי הטיפולים נבדלים גם באופן הנטילה של הקטמין. בגדול ניתן לציין שלושה סוגים אשר זכו לתמיכה מחקרית:

א. שימוש בתרסיס (Intranasal):

במסגרת טיפול זה, מטופלים מתבקשים לשאוף S-Ketamine דרך משאף. מולקולת ה S-Ketamine משפיעה על כמות הגלוטמט הזמין ובריכוז ה-BDNF במערכות המוחיות עליהן דנו בהרחבה בחלקו הקודם שלך המאמר. הטיפול ב- S-Ketamine מתבצע בקליניקת ייעודיות על ידי אנשי מקצוע על מנת לצמצם את הסיכונים שבנטילה מסוג זה (עוד על הסיכונים שבנטילת קטמין בהמשך).

הטיפול מסוג זה נפרש על פני שמונה שבועות. במהלך ארבעת השבועות הראשונים המטופל מבקר בקליניקה פעמיים בשבוע. במהלך השבוע החמישי ועד השמיני, המטופל מבקר בקליניקה פעם בשבוע. לאחר שמונת השבועות, המטופל עשוי לבקר בקליניקה עד כפעם או פעמיים בשבוע, בהתבסס על המלצת הסמכות הטיפולית.

מכשיר תרסיס האף מכיל 28 מיליגרם של S-Ketamine. בהתאם להנחיית הסמכות הטיפולית, המטופל ישתמש בשניים או שלושה מכשירים בכל טיפול, ויישאר במרפאה לצורכי מעקב במשך שעתיים לאחר נטילת הקטמין.

ב. מתן קטמין דרך עירוי – IV Ketamine:

דרך נטילה זו משתמשת בשתי המולקולות של הקטמין (S-ketamine ו-R-ketamine), וניתנת בעירוי וורידי. דרך נטילה זו מאופיינת ביכולת ספיגה גבוהה, ומאפשרת לגוף לנצל את המלוא הפוטנציאל של הקטמין (מונח הנקרא bioavailable 100%). גם כאן, הקטמין מעלה את זמינות הגלוטמט ואת ריכוז ה-BDNF במעגלי מח רלוונטיים, ויש אף המעריכים כי קיימת גם השפעה אנטי-דלקתית בדרך נטילה זו.

המטופל מבקר בקליניקות ייעודיות כדי לעבור את תהליך העירוי. כמות העירויים שהמטופל יצטרך ובאיזו תדירות תלויות לאופן בו המטופל מגיב לטיפול. מטופלים רבים מתחילים בקבלת שישה עירויים, פעמיים או שלוש פעמיים בשבוע לסדרה בת שבועיים או שלושה. ייתכן שהמטופלים יראו שיפור בתסמינים לאחר העירוי הראשון, אך קיימים גם מקרים בהם ההטבה נצפתה רק לאחר סיומם של מספר עירויים.

ג.הזרקת קטמין דרך השריר:

בדומה לנטילה דרך עירוי, הזרקת הקטמין ישירות לשריר מאפשרת לשתי המולקולות של הקטמין להיספג ביעילות. גם כאן, הקטמין מעלה את זמינות הגלוטמט ואת ריכוז ה-BDNF במעגלי המח הרלוונטיים. נראה כי הזרקה תוך שרירית אפקטיבית כעירוי קטמין דרך הווריד. יחד עם זאת, יש מטופלים הרואים במתן קטמין בהזרקה התוך שרירית כנוחה פחות עבור המטופל (חוסר יכולת לשלוט באינטנסיביות השפעת החומר כפי שניתן למשל דרך עירוי. נטילה דרך השריר היא סוג של one way ticket).

מילה על מינונים:

כאשר הקטמין ניתן דרך הווריד או ישירות לשריר, המינון הקליני לטיפול בדיכאון או חרדה הינו 0.5 מיליגרם על כל ק"ג מסת גוף. כאשר מדובר בתרסיס קטמין, המינונים עולים שכן יכולת הגוף לספוג את הקטמין בדרך זו נמוכה יותר. כמו כן, אם נוטלים את הקטמין בכמוסה או מתחת ללשון, יכולת הספיגה מצומצמת משמעותית (כ- 25% מיכולת הספיגה של הקטמין דרך עירוי או ישירות לשריר).

ומה בדבר שילוב של פסיכותרפיה וקטמין?

במסגרת הכתבות המובאות באתר, ראינו כיצד השימוש בחומרים משני תודעה תומך פסיכותרפיה מסוג כזה או אחר. ראינו כיצד רוב הטיפולים כוללים שלב של מפגשי הכנה לפני נטילת החומרים ומפגשי אינטגרציה לאחר נטילת החומרים. במקרה של MDMA עבור הסובלים מ-PTSD, ראינו כיצד הטיפול בדיבור נעשה תוך כדי השפעת ה-MDMA.

כאשר אנו בוחנים את הטיפול המשולב עבור הקטמין, אנו נתקלים בגיוון רב אודות סוג הפסיכותרפיה המוצעת. דבר זה מקשה מאוד על גזירת תובנות אודות האפקט המיוחד שבשילוב השניים, אם כי אינטואיטיבית נראה כי אין סיבה להעריך כי הוספת טיפול בדיבור יכולה לפגוע במאמצים להטבה נפשית. בנוסף, נבחנה השפעת השילוב על קשת רחבה של הפרעות נפשיות, דבר שמקשה עוד יותר על גזירת תובנות.

למרות שהמחקר אודות השילוב של פסיכותרפיה וקטמין מצומצם, אביא כאן מאמר אשר מסכם 19 מחקרים שונים אשר שילבו בין השניים. כפי שציינו, הטיפולים הפסיכותרפיים אשר נוסו כללו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול במיינדפולנס, טיפול בטראומה על ידי חשיפה ממושכת, טיפול קבוצתי, טיפול פסיכדלי לקטמין וטיפול מוטיבציוני. האתגרים הנפשיים כללו דיכאון, חרדה, PTSD, הפרעות אכילה והתמכרות לחומרים.

המאמר מציין כי השילוב שבין פסיכותרפיה לבין טיפול בקטמין נמצא כיעיל יותר מטיפול בקטמין בלבד. יחד עם זאת, לאור השוני הרב בין הטיפולים ובסוג הקשיים הנפשיים מקשה מאוד על קביעה חד משמעית, ואכן קיים צורך למחקרים נוספים בתחום.

סכנות שבשימוש בקטמין

חשוב לציין כי כאשר נוטלים את הקטמין שלא במסגרת רפואית, קיימת הסכנה לנטילת יתר. נטילת יתר של קטמין מסוכנת, שכן היא דוחפת את האדם אל מעבר לסף הדיסוציאציה אל עבר מצבי האָנֶסְתֶזְיָה (אלחוש והרדמה). רבים מכנים מצב זה כ-"K-HOLE", מצב בו האדם שרוי בסוג של רפיסות וחוסר יכולת להזיז את הגוף. מעבר להיותו של מצב זה מפחיד ומעורר חרדה, הוא יכול אף להוביל לפגיעה חמורה ואף למוות, בעיקר אם האדם שילב את הקטמין עם חומרים נוספים (אלכוהול לדוגמא). כאן המקום להוסיף כי התגובה לקטמין קשה לחיזוי שכן כל אדם מגיב שונה למינונים השונים של קטמין. לכן במסגרות רפואיות ומחקריות, תמיד בסביבה איש מקצוע המשגיח על הליך תקין ובטוח. תופעות לוואי נוספות עלולות לכלול עלייה בקצב לב ולחץ דם, כאבי ראש, בחילות, טינטון (צלצול באוזניים) והתקפים אפילפטיים אם קימת נטייה מוקדמת לכך.

בנוסף, קיימת הסכנה להתמכרות פסיכולוגית לקטמין. ההתמכרות הפסיכולוגית שונה מהתמכרות גופנית, ויותר דומה לתלות בחומר, מצב בו האדם מאמין כי הוא חייב את הקטמין על מנת להרגיש טוב או על מנת להקל בסימפטומים של החרדה או הדיכאון. לסיום, חשוב לציין כי הגוף יכול לפתח סבילות לקטמין. מה הכוונה? שעל מנת להגיע לאותו אפקט ראשוני, יש להעלות את מינון לאורך תקופת הטיפול. כאשר הקטמין ניתן על ידי סמכות מקצועית, מתן הקטמין ניתן באופן מבוקר על מנת לצמצם את הנטייה לסבילות.

לסיכום

במאמר זה סקרנו את ההיסטוריה של הקטמין, היסטוריה שכללה מעבר מהמגרש הרפואי, דרך סצנות הרייב אל עבר ניסויים קליניים עבור אלו הסובלים מדיכאון וחרדה. ראינו כיצד הקטמין יכול להטיב עם הסובלים מהפרעות אלו על ידי כך שתורם להגברת הגמישות המוחית באזורי מוח רלוונטיים הקשורים לחוויה הרגשית. בנוסף, סקרנו את סוגי הטיפול השונים אשר חלקם כבר מאושרים וניתנים על ידי מסגרות טיפוליות שונות, וחלקם שעדיין תחת מחקר. כמו כן, סקרנו את הסכנות הכלולות בשימוש בקטמין שאינו מבוקר.

נראה כי קיים פוטנציאל רב בטיפול בקטמין עבור אלו הסובלים מדיכאון וחרדה, בעיקר עבור אלו שאתגרים נפשיים אלו לא השתפרו משמעותית על ידי אמצעי טיפול אחרים (תרופות אנטי-דכאוניות, פסיכותרפיה, וכו'). מחקרים אודות אחוזי ההצלחה של קטמין שונים מאוד במסקנותיהם, אך המסה המחקרית מצביעה על כך שטיפול ממושך, הכולל מתן קטמין פעמיים בשבוע למשך שבועיים או שלושה בהשגחת סמכות רפואית, יכול להקל משמעותית על אתגרים נפשיים אלו, אם על ידי צריכת קטמין בתרסיס אף, דרך עירוי וורידי או ישירות לשריר. הטבה זו יכולה לאף להתעצם אם מוסיפים גם פסיכותרפיה להליך הטיפול בקטמין.

אזהרה!

השימוש בחומרים פסיכדליים אינו חוקי כיום בישראל. האתר אינו תומך או מעודד שימוש בחומרים אסורים במסגרות לא מוסדרות ולא חוקיות. לשימוש שאינו במסגרת מחקרית וחוקית עלולות להיות השלכות חמורות ואף טראומטיות.

המידע המופיע באתר זה הינו למטרות מידע כללי בלבד, ותכניו אינם מיועדים להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי.

האתר מתייחס באופן שווה לבני שני המינים והשימוש בלשון זכר ו/או נקבה הוא מטעמי נוחות בלבד.

מקורות

Kew, B. M., Porter, R. J., Douglas, K. M., Glue, P., Mentzel, C. L., & Beaglehole, B. (2023). Ketamine and psychotherapy for the treatment of psychiatric disorders: systematic review. BJPsych Open, 9(3), e79.

‏

Mandal, S., Sinha, V. K., & Goyal, N. (2019). Efficacy of ketamine therapy in the treatment of depression. Indian journal of psychiatry, 61(5), 480-485.

‏

Muscat, S. A., Hartelius, G., Crouch, C. R., & Morin, K. W. (2021). An integrative approach to ketamine therapy may enhance multiple dimensions of efficacy: improving therapeutic outcomes with treatment resistant depression. Frontiers in Psychiatry, 12, 710338.

‏

Niesters, M., Martini, C., & Dahan, A. (2014). Ketamine for chronic pain: risks and benefits. British journal of clinical pharmacology, 77(2), 357-367.‏