אסופה של חומרים בעלי השפעה פסיכדלית אשר אינם נכללים תחת תתי המשפחות האחרות (הפסיכדליים הקלאסיים, האמפתוגניים/אנטקטוגנים והדיסוציאטיבים), זאת לאור מספר סיבות, ביניהן ניורופרמקולוגיה מגוונת והעדר מחקר מספק אודותם. לדוגמא, מנגנון הפעולה של רוב החומרים הפסיכדליים מתבסס בחלקו הניכר על דינמיקה עצבית המבוססת בעיקרה על פעולתם של המוליכים העצביים גלוטמט, סרוטונין ודופמין. לעומתם, חומרים מהקבוצה הא-טיפוסית אינם קשורים ישירות לרכיב כימי מובחן וספציפי, משפיעים על מגוון רחב של מוליכים עצביים נוספים וכך במביאים לידי ביטוי מנגנוני פעולה מגוונים.
החומרים הא-טיפוסיים כוללים את האיבוגאין (החומר הפעיל בצמח האיבוגה), סלווינורין A (המופק מצמח הסלוויה דיווינורום), תרופות ממשפחת האנטיכולינרגיים (חומרים החוסמים את המוליך העצבי אצטילכולין במערכת העצבים המרכזית וההיקפית) דוגמת האטרופין וצמח הדאטורה (Datura). יש חוקרים המוספים למשפחה זו גם את הקנאביס, שכן רבים הרואים בו מאפיינים בעלי גוון פסיכדלי.
מקורות
Johnstad, P. G. (2021). Who is the typical psychedelics user? Methodological challenges for research in psychedelics use and its consequences. Nordic Studies on Alcohol and Drugs, 38(1), 35-49.
Mendes, F. R., dos Santos Costa, C., Wiltenburg, V. D., Morales-Lima, G., Fernandes, J. A. B., & Filev, R. (2022). Classic and non‐classic psychedelics for substance use disorder: A review of their historic, past and current research. Addiction Neuroscience, 3, 100025.
Comentarios