חומרים אנתאוגנים

השם אנתאוגן נגזר מיוונית ופירושו "לעורר/לחולל את האלוהים שבפנים" (הלחם של המילה היוונית אנתאוס = "האל שבפנים”, והמילה גאנסטא שפירושה "לחולל”. השם גם מתכתב עם המילה הלועזית "enthusiasm "-"התלהבות"). מדובר בחומרים פסיכדליים אשר בכוחם לעורר חוויות רוחניות ומיסטיות. אותם חומרים נמצאים בשימוש זה אלפי שנים בתרבויות וחברות מסורתיות, כחלק מפרקטיות דתיות ורוחניות המונהגות על ידי שמאנים או מנהיגים דתיים אחרים. השימוש בשם "אנתאוגנים" גבר במהלך השנים, זאת כנגזרת הצורך לשקם את הקונוטציה השלילית שדבקה לחומרים מסוג זה, ולהבדיל את אופן השימוש הטקסי, דתי ורוחני, מהשימוש שנעשה לצורכי פנאי.

בין האנתוגניים המרכזיים נציין את פטריות הפסילוסיבין, ה-DMT, המסקלין, האיבוגאין והסלוויה דיווינורום. בין האנתאוגנים אשר זוכים לחשיפה מועטה יותר חשוב לציין את  פטריית "האמניטה מוסכריה" (אשר הייתה בשימוש בקרב תרבויות שמקורן בסיביר ולה תפוצה רחבה), הדטורה, הבלה-דונה (Atropa belladonna), והדודא (Mandragora officinarum) הנפוצים בעיקר בצפון ומרכז אירופה (שימוש שהתמתן משמעותית עם עליית הנצרות ורדיפת המסורות הפגאניות), ושורש הקווה קווה (Piper Methysticum) אשר היה נפוץ בקרב תושבי איי האוקיאנוס השקט (איי פולינזיה, מלנזיה והאיים המיקרונזיים). כיום נעשה שימוש באנתאוגנים למגוון צרכים הכוללים התפתחות רוחנית, כלי להרחבת התודעה, להנאה ופנאי ולשימוש רפואי.

מקורות

St. Arnaud, K. O., & Sharpe, D. (2023). Entheogens and spiritual seeking: The quest for self-transcendence, psychological well-being, and psychospiritual growth. Journal of Psychedelic Studies, 7(1), 69-79.

‏

Johnstad, P. (2023). Entheogenic spirituality: characteristics of spiritually motivated psychedelics use. The International Journal for the Psychology of Religion, 33(4), 380-396.‏