מבוא למשפחת הפסיכדליים הקלאסית

כל מאמר מבוא אודות חומרים פסיכדלים מתחיל מהסבר אודות המילה עצמה. המילה "פסיכדלי" הינה למעשה הלחם של שתי מילים מיוונית - psychḗ שפרושה "נפש" (Soul באנגלית) וה- dēleí  שפירושה "לחשוף" או "להתגלות". במיתולוגיה היוונית,  psychḗ היא אלת הנפש ולעתים קרובות מיוצגת כאישה יפה עם כנפי פרפר, אך המיתוס אודותיה אינו כולל "התגלות" או "חשיפה" מיוחדת. ההסבר לכך היא שהמילה "פסיכדלייה" היא מילה חדשה יחסית. היא נוסחה על ידי הפסיכיאטר האנגלי המפרי אוסמונד (Humphry Osmond) זאת תוך כדי התייעצות עם הסופר המפורסם אלדוס האקסלי (Aldous Huxley) עת השניים דנו בצורך למצוא מילה ראויה אשר תייצג נאמנה את החוויה תחת השפעתם של חומרים משני תודעה.  

 לפי אוסמונד והאקסלי, החומרים הפסיכדליים אכן "חושפים" את התודעה לרכיבים נוספים, עשירים יותר ממה שניתן לתפוס תחת תודעה יומיומית רגילה. האקסלי הגדיל להניח כי השפעתם של אותם חומרים היא כסוג של פתיחת שסתום או פילטר תודעתי, המאפשרת נגישות ל"תודעה הגדולה" (Mind at Large באנגלית) אשר את גבולותיה לא ניתן להסיק. רבים מאמינים כיום כי בעזרת חומרים פסיכדליים ניתן  לצלול למעמקי הנפש לצורכי גילוי וריפוי, להגביר את הממד הרוחני/דתי, לחזק את השיוך הקהילתי ולהעצים את העמדה האמפתית לעצמי ולאחר.

חשוב לציין בנקודה זו כי תחת המטרייה הפסיכדלית מתכנסים חומרים שונים ומגוונים, המחולקים לתתי קבוצות או משפחות בהתאם להרכבם הכימי, אופן השפעתם על המח, בחוויה הסובייקטיבית שהם מאפשרים וקטגוריות נוספות. המשפחה הנחקרת ביותר הן בהקשר המדעי מודרני והן בהקשר השימוש המסורתי לאורך מאות ואף אלפי שנים היא "המשפחה הקלאסית".

הפסיכדליים הקלאסיים:

משפחת החומרים הפסיכדליים הקלאסיים כוללת ארבעה חומרים מרכזיים:

1. אל.אס.די (LSD): חומצה ליסרגית דיאתילאמידית (Lysergic acid diethylamide).

2. פסילוסיבין (Psilocybin): הרכיב הפעיל במשפחה של פטריות המכונות לרוב כ"פטריות הזיה"

3. מסקלין (Mescaline)

4. די.אם.טי (DMT): דימתילטריפטאמין (Dimethyltryptamine)

בהשטחה מסוימת לצורכי פישוט, השפעתם הסובייקטית של אלו מתכתבת עם הסטריאוטיפ "הפסיכדלי" הנפוץ כל כך בתרבות המערבית, המוצגת לרוב כמעבר ל"מימד שונה", בו הזיות תפיסתיות משתלטות על התודעה, מתאפשר מפגש עם "ישויות" הנתפסות כאינטליגנטיות או כהתאחדות עם "האחד השלם הגדול" במסגרתו מתפרקים ומתמוססים גבולות "העצמי". מאפיינים נפוצים נוספים הם הצפה רגשית עוצמתית, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב, פרדוקסליות מחשבתית, תחושה כי מה שנחווה הוא אמיתי (רבים נוקטים בביטוי "יותר אמיתי מאמיתי"), קושי לבטא את החוויה במילים והתייחסות אליה כ"קדושה" או "נבואית". סטראוטיפ זה לא הגיח סתם כך. הוא מעוגן באופן שבו אזורי מח ספציפיים מגיבים להרכבם הכימי הדומה של אותם בני משפחה (להרחבה, ראו "חומרים פסיכדליים וכיצד הם משפיעים על המוח").

אל.אס.די (LSD)

ה-אל.אס.די התגלה לראשונה על ידי הכימאי אלברט הופמן (Albert Hofmann) באמצע המאה שעברה, ונחשב לחומר פסיכדלי עוצמתי ביותר. מוכר בעיקר בשמו הבלתי רשמי "אסיד" (Acid). החומר מתואר לעיתים כ"חצי מלאכותי", שכן הוא מופק על ידי סנתוז פטריית הארגוט (זן של פטריות הצומח על צמחי דגן שונים). העובדה כי חוויה פסיכדלית אינטנסיבית אפשרית בנטילת מינון זעיר ומחירו הזול הפכו את ה האל-אס-די למוקד עניין רב באקדמיה ובקרב צעירים ומבוגרים רבים החל מתחילת שנות ה-50.

כיום ניתן למצוא עניין מחקרי רב בהשפעותיו על בריאות הנפש, ונבדקת יעילותו בטיפול בהתמכרויות, חרדה, דיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומטית והפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD). תחילת השפעתו של ה-אל-אס-די על התודעה מתרחשת לאחר כ-45 דקות בקירוב, ומורגשת במידת עצמיות משתנה עד כ-8 שעות.

פסילוסיבין (Psilocybin)

משפחה של פטריות המכילות את החומר הפסיכואקטיבי פסילוסיבין (אותו מפרק גופנו לאחר הנטילה לחומר הנקרא פסילוסין). מכונה לעיתים בשמות שונים כגון פטריות קסם או פטריות הזיה. המשתמשים בפטריות אלו מדווחים על שלל מאפיינים של החוויה הפסיכדלית, כולל התמוססות האגו, פרדוקסליות מחשבתית, תחושת אמת עמוקה, תמורות בתפיסת הזמן והמרחב, הצפה רגשית וקושי לבטא את החוויה באופן מילולי. קיימות עדויות ארכיאולוגיות כי השימוש בפטריית הפסילוסיבין החל עוד לפני המצאת הכתב, ונפרש על פני מספר יבשות, ביניהן מרכז וצפון אפריקה, אירופה, דרום ומרכז אמריקה. פטריית הפסילוסיבין וסגולותיה המיסטיות חדרו לתודעת המערב בשנת 1955, עת פגש גורדון וואסון, בנקאי אמריקאי בעל עניין רב בבוטניקה, במריה סבניה (María Sabina), מטפלת, משוררת ואשת רפואה מסורתית ממקסיקו. וואסון פרסם במגזין "Life" המפורסם אודות החוויה הייחודית שתחת פטריות מסתוריות אלו, פרסום אשר הצית את דמיונם של אינטלקטואלים, אנשי מדע, סופרים ואמנים מערביים רבים.

כיום מתבצע מחקר קליני עשיר אודות הפוטנציאל הטיפולי של הפסילוסיבין ונבדקת יעילותו אצל הסובלים מדיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומתית, OCD, אנורקסיה ועוד. משך החוויה הפסיכדלית של פטריות הפסילוסיבין יכולה להימשך עד כ-8 שעות בקירוב.

מסקלין (Mescaline)

המסקלין הינו אלקלואיד (תרכובת אורגנית בעלת בסיס חנקני) המופק בעיקר מקקטוס הפיוטה וקקטוס הסן פדרו הנפוצים לאורכה של יבשת אמריקה. הערכות אנתרופולוגיות וארכיאולוגיות מצביעות על שימושו בקרב תרבויות שונות כבר למעלה מ-3000 שנה.

פרסומו של הספר "דלתות התודעה – עדן ושאול" על ידי הסופר הבריטי אלדוס האסקלי ב- 1954 הצית מחדש את סקרנות המערב אודות הפוטנציאל החוויתי שבחומר זה. בהשגחת הפסיכיאטר האמפרי אוסמונד, התנסה האקסלי לראשונה במסקלין, חוויה אליה התייחס כ"טרה אינקוגניטה" ("ארץ לא נודעת") של תודעה מורחבת במסגרתה "ניתן לגעת במה שראה האדם ערב מעשה הבריאה – את נס הקיום הטהור". כתביו של האקסלי השפיעו רבות על תפוצת השימוש במסקלין ברחבי ארה"ב.

כאשר נצרך המסקלין דרך מערכת העיכול, שינויים בתודעה מורגשים מאוחר יחסית לחומרים אחרים (עד כשעתיים/שלוש). יחד עם זאת, אורכה של החוויה הפסיכדלית יכולה לארוך עד כדי כ-18 שעות בעצימות משתנה. קיימת הסברה, כי בדומה לחומרים האחרים ממשפחת הפסיכדליים הקלאסיים, למסקלין פוטנציאל טיפולי רב למתמודדים עם הפרעות דיכאון וחרדה.

די.אם.טי (DMT)

ה-די.אם.טי הינו אלקלואיד נוסף אשר נחשב כנפוץ יחסית בעולם החי והצומח (אפילו בגופנו יש מינון זעיר של די.אם.טי), הוא נחשב לחומר חזק במיוחד וניתן לצריכה במספר דרכים, כאשר לכל דרך השפעה שונה על אופי החוויה הסובייקטיבית. בעישון למשל, השפעתו אינטנסיבית ביותר (רבים מדווחים על חזיונות עוצמתיים ומוחשיים במהלכם נפגשו עם "ישויות אינטליגנטיות" אשר העבירו "מסרים" כאלה ואחרים) אך קצרת מועד (בין 15-20 דקות בקירוב). הסיבה לכך נעוצה בקיומו של אנזים העונה לשם מונואמין אוקסידאז (או בקיצור – MAO), המפרק את ה-די.אם.טי במהירות.

 צריכת ה-די. אם. טי באופן הדרגתי יותר (מבחינת משך ועוצמת החוויה) אפשרית דרך מערכת העיכול. לשם כך, היא נעשית בשילוב של חומר המעכב את פעילותו של אותו אנזים מסוג מונואמין אוקסידז. דרך צריכה זו היא העומדת מאחורי טקסי האיוואסקה, חליטה אשר משלבת את צריכת החומר הפעיל ביחד עם חומר נוסף המעכב את פעילותו של אותו אנזים.  חווית הדי-אם-טי דרך שתיית איוואסקה יכולה להימשך עד כ-8 שעות בקירוב. רבים מהמתנסים בדי.אם.טי, אם בדרך של עישון או שתיית איוואסקה, מדווחים על חוויות מיסטיות עוצמתיות הכוללות פירוק גבולות העצמי וטשטוש תפיסת זמן ומרחב.

בשנים האחרונות גברה ההתעניינות המחקרית בהשפעותיו הטיפוליות של הדי-אם-טי וקיימות עדויות להטבה משמעותית אצל הסובלים מדיכאון עמיד, הפרעת דחק פוסט טראומטית וחרדות מסוגים שונים.

 אזהרה!

השימוש בחומרים פסיכדליים אינו חוקי כיום בישראל. האתר אינו תומך או מעודד שימוש בחומרים אסורים במסגרות לא מוסדרות ולא חוקיות. לשימוש שאינו במסגרת מחקרית וחוקית עלולות להיות השלכות חמורות ואף טראומטיות.

המידע המופיע באתר זה הינו למטרות מידע כללי בלבד, ותכניו אינם מיועדים להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי.

האתר מתייחס באופן שווה לבני שני המינים והשימוש בלשון זכר ו/או נקבה הוא מטעמי נוחות בלבד. 

מקורות

Mendes, F. R., dos Santos Costa, C., Wiltenburg, V. D., Morales-Lima, G., Fernandes, J. A. B., & Filev, R. (2022). Classic and non‐classic psychedelics for substance use disorder: A review of their historic, past and current research. Addiction Neuroscience, 3, 100025.

‏

Muttoni, S., Ardissino, M., & John, C. (2019). Classical psychedelics for the treatment of depression and anxiety: A systematic review. Journal of affective disorders, 258, 11-24.‏