"שער התלמוס"

מודל נוסף הרואה במוח האנושי כפילטר של מידע מנטאלי. לפי המודל, צבר תאי מוח מרכזי העונה לשם "תלמוס" משמש כסוג של "סלקטור" למידע חושי (כלומר, ממש כמו סלקטור במועדון, התלמוס בורר מידע לפי מידת הרלוונטיות ההישרדותית הטמונה בו). כאשר צורכים חומרים פסיכדלים מהמשפחה הקלאסית, מתרחש "שיבוש" בפעילותו הסדירה, דבר הבא לידי ביטוי בהצפה של מידע חושי, עיוותים תפיסתיים ושינויים קוגניטיביים ורגשיים האופייניים לחוויה הפסיכדלית.

מבחינת הפעילות המוחית, השיבוש בפעילותו של התלמוס מתרחש על ידי עוררות של אזורים בקליפת המוח (בעיקר של אזורים הכוללים את קליפת הקודקוד האחורית  וקליפת המוח הקדם מצחית), אשר בתורם מעוררים את פעילותם של אזורים "עמוקים יותר", בעיקר את פעילותו של אזור הנקרא הסטריאטום (Striatum) וכפי שהוזכר, התלמוס. בשלב זה, הסטריאטום (בעיקר חלקו האמצעי) מעכב את פעילותו של צבר תאי מוח נוסף העונה לשם "פלידום" (Pallidum), אשר בתורו אחראי להנמכת העכבות אודות פעילות התלמוס. פעילותו כעת, הבלתי מרוסנת של התלמוס היא למעשה המנגנון מאחורי הצפתה של קליפת המוח במידע חושי.

מחקרים עדכניים מצביעים על פעילותו של חלק ספציפי של התלמוס, המכונה ה"גרעין התלמי הרטיקולרי" (the reticular nucleus) עליו ריכוז גבוהה של קולטנים מסוג סרוטונין מסוג 2A. גרעין זה, תחת תפקוד רגיל ללא חומרים פסיכדליים, משחק תפקיד חשוב בסנכרון הפעילות המוחית (הבאה לידי ביטוי בגלי מוח מסוג גאמא). השיבוש תחת חומרים פסיכדליים יכול על כן להוות הסבר משכנע לפעילות "מבולגנת" או "א-סינכרונית" של גלי מוח נמוכים, הקשורים לפי חוקרים מסוימים לשיבוש תבניות קוגניטיביות (ראו גלי אלפא להסבר נוסף).

מקורות

Onofrj, M., Russo, M., Delli Pizzi, S., De Gregorio, D., Inserra, A., Gobbi, G., & Sensi, S. L. (2023). The central role of the Thalamus in psychosis, lessons from neurodegenerative diseases and psychedelics. Translational Psychiatry, 13(1), 384.

‏

Gaddis, A., Lidstone, D. E., Nebel, M. B., Griffiths, R. R., Mostofsky, S. H., Mejia, A. F., & Barrett, F. S. (2022). Psilocybin induces spatially constrained alterations in thalamic functional organizaton and connectivity. Neuroimage, 260, 119434.‏