מיקרודוזינג

אופן נטילה של כמות מזערית מן החומר הפסיכדלי, ברמה תת-הזייתית ובאופן רציף לתקופת זמן קבועה, זאת למטרות רווחה נפשית ושיפור ביצועים קוגניטיביים. קיימות עדויות מחקריות אנקדוטיות המצביעות שנטילה מסוג זה בכוחה למתן סימפטומים נפשיים שליליים, ותורמת לשיפור בתחומים דוגמת היצירתיות, קשב וריכוז, תקשורת בין אישית וכו').

חשוב לציין כי המחקר אודות השפעותיו של הטיפול במיקרודוזינג מסובך וקשה מבחינה מתודולוגית, בעיקר לאור נוכחותו של אפקט הציפייה/ (כלומר, מחקרים מראים שקיים קשר בין ציפיות המטופל מההליך הטיפולי לבין הדיווח אודות תוצאותיו, זאת גם בתנאים בו הנבדקים לא נטלו את החומר הפעיל). נכון לינואר 2025, המחקר על מיקרודוסינג עדיין לא מראה כי יעולתו עולה באופן מובהק על הסכם הפלסבו.

במילים אחרות, גובר הסיכוי כי מי שהאמין שההליך אפקטיבי יחווה בהתאם תוצאות חיוביות יותר (ולהיפך). קיימים גופי מחקר המנסים לבודד בתנאי מעבדה את השפעת אפקט הציפייה על מנת להעריך נכונה את מידת יעילותו, אך מחקר זה עדיין בחיתוליו. רוב מחקר המיקרודוזינג כיום נשען על דיווחים אישיים של אלו שהתנסו בשיטה זו, בתנאים שאינם תנאי מעבדה, ולכן השאלה אודות המנגנון הטיפולי מאחוריהם עדיין לוט בערפל. חשוב לציין שלאחרונה עולות חששות בריאותיות בדבר השימוש ארוך הטווח בחומרים פסיכדליים במינונים קטנים, בעיקר בסכנות קרדיולוגיות פוטנציאליות.

בנוסף, קיימת הסברה כי גוף האדם מפתח סיבולת לשימוש במיקרודוסינג. רבים המדווחים על אפקט חיובי מורגש בחודשים הראשונים מוסיפים כי לאחר זמן זה אין הם מרגישים את אותה ההשפעה כבהתחלה. נקודה זו מעניינת במיוחד כאשר בוחנים את הבדלי הסבילות שבין החומרים השונים. בעוד שהגוף מפתח סבילות גבוהה ל-LSD פסילוסיבין או מסקלין (בדרך כלל לאחר נטילה רציפה של כ-4 ימים), נראה כי סבילות נמוכה יותר מתרחשת כאשר נוטלים DMT. לצערנו, טרם נבדקה יעילות המיקרודוסינג בהקשר ה-DMT.

מקורות

Prochazkova, L., Lippelt, D. P., Colzato, L. S., Kuchar, M., Sjoerds, Z., & Hommel, B. (2018). Exploring the effect of microdosing psychedelics on creativity in an open-label natural setting. Psychopharmacology, 235, 3401-3413.

‏

Anderson, T., Petranker, R., Rosenbaum, D., Weissman, C. R., Dinh-Williams, L. A., Hui, K., ... & Farb, N. A. (2019). Microdosing psychedelics: personality, mental health, and creativity differences in microdosers. Psychopharmacology, 236, 731-740.

‏

Rouaud, A., Calder, A. E., & Hasler, G. (2024). Microdosing psychedelics and the risk of cardiac fibrosis and valvulopathy: Comparison to known cardiotoxins. Journal of Psychopharmacology, 38(3), 217-224.‏