שמאנית, משוררת ו"אשת חוכמה" (Mazatec Sabia) מסיירה מזאטקה ממחוז אוחאקה אשר בדרום מקסיקו. ידועה בעיקר בזכות טקסי הריפוי אשר הנהיגה בפטריות פסילוסיבין. טקסים פולחניים אלו בחומרים אנתאוגניים תרמו לעניין "מערבי" רב, דבר אשר הוביל לסוג של "עלייה לרגל" המונית בקרב סקרנים מארה"ב ורחבי אירופה. מריה הייתה נצר לשושלת שמאנים מפורסמת, אשר לפי אמונתם, תקשרו עם אלוהים על ידי השימוש באותן פטריות.
המפגש של מריה סבינה עם העולם המערבי החל בהכרות עם גורדון ואסון (בנקאי ואתנומיקולוג חובב). לאחר שהשתתף באחד מטקסיה, החזיר ואסון את נבגי הפטריות בחזרה לפריז, שם ערך אודותם מחקר מקיף. הרכבה הכימי של הפטרייה נלמד לפרטים, דבר שהוביל למיצוי ובידוד החומר הפעיל, הוא הפסילוסיבין, על ידי הכימאי השוויצרי אלברט הופמן ב-1958. סיבות השתתפותו של ואסון בטקסים נתון לביקורת רבה, שכן יש המאמינים כי שיקר למריה סאבינה אודות הסיבות בגינם הוא זקוק לעזרתה (לפי מקורות שונים, ואסון סיפר לה כי בנו נעדר, וכי הוא חושש לבריאותו ולמקום הימצאו). מנקודת מבט ילידית מקומית, המפגש עם ואסון היווה ניצול ציני, קולוניאלי במהותו, של מערכת היחסים עם תרבות שאינה מערבית.
לאחר שפרטים אישיים אודותיה נחשפו על ידי ואסון ללא הסכמתה, החלו צעירים מארצות הברית, מדענים ואנשי רוח כאחד, לחפש את מריה סבינה ואת פטריות ה"קסם" במהלך שנות ה-60. קיימות שמועות כי ידוענים רבים, כולל בוב דילן, ג'ון לנון וקית' ריצ'רדס, ביקרו את מריה סבינה לאחר ששמעו כי ברשותה המפתחות לאותה חוויה מסתורית עליה דיווח ואסון. סבינה אף צוטטה באומרה ש"לפני ואסון, איש לא נטל את הילדים (כוונתה לפטריות) בשביל למצוא את אלוהים, אלא רק כאשר היו זקוקים לריפוי".
שורשיו של השימוש האנתאוגני בפטריות כפי שבוצע על ידי מריה סבינה מתוארך לתקופה שלפני גילוי אמריקה על ידי אמריקו וויספוצ'י וכריסטופר קולומבוס. לאחר המפגש עם ואסון, טקסים אלו חדרו למערכת הידע המערבי, זאת לאחר שנשמרו במכוון בסוד בתוך תרבות המאזאטק במשך מאות שנים. תשומת הלב הלא רצויה שינתה לחלוטין את הדינמיקה החברתית בקהילת זו ואיימה על עתיד טקסיה המסורתיים. הקהילה האשימה את סבינה ולכך היו תוצאות קשות ועצובות ביותר. מריה סבינה נודתה, ביתה נשרף ובנה נרצח. היא מתה כתוצאה ממחלה קשה בעוני רב. בדיעבד, מריה סבינה זוכה לאהדה וכבוד רב, אך שמה גם מנוצל למטרות מסחריות.
מקורות
Krippner, S., & Winkelman, M. (1983). Maria Sabina: wise lady of the mushrooms. Journal of psychoactive drugs, 15(3), 225-228.
Munn, H. (2003). The uniqueness of María Sabina. María Sabina: Selections, 140, 163.
Yorumlar