מושג המהווה אסופה של תנועות דתיות ורוחניות חדשות המבוססות על תורות ואמונות עתיקות המאמינות בריבוי אלים (פוליתאזים), אנימיזם (קיומה של "רוח" או "נשמה" בחי, בדומם ובצומח) או שמאניזם (מערך אמונות ושיטות טיפוליות שמטרתן יצירת הדרכה או סיוע דרך תקשורת עם ישויות מטא-פיזיות דוגמת "רוחות", "אנרגיות" או "יקומים מקבילים").
תפיסות פופולריות בקרב הנאו-פגניזם בהקשר החומרים הפסיכדליים מדגישות כי באמצעותם ניתן להיות במגע עם כוחות הנמצאים "מעבר" למציאות היומיומית אשר להם כוח או חוכמה ייחודית. לפי אמונות נאו-פגניסטיות פופולריות, בעזרת נטילת חומרים פסיכדליים יכולים המשתמשים להיחשף לממד נוסף, או לייצר תקשורת עם ישויות מטא-פיזיות אשר בכוחן להדריך, לטפל או לקדם התבוננות חדשה.
Evolvi, G. (2023). The Sacred Tech: Identity, Aesthetics, and Practice in Neo-Pagan Digital Spaces. In The Third Spaces of Digital Religion (pp. 77-91). Routledge.
Marrone, T. Sacred Settings: The Aesthetics of Psychedelic Sacred Spaces. Modernity and the Construction of Sacred Space, 169.
Moreno, I. D. (2023). Defining Neo-Shamanic Practices Involving Dimethyltryptamine (DMT) from Shamans’ Perceptions on Transcendence and Transformation (Doctoral dissertation).
コメント