פסילוסיבין

משפחה של זני פטריות (מעל ל-200 זנים מוכרים) המכילות את החומר הפסיכואקטיבי פסילוסין (Psilocin) . מכונה לעיתים בשמות שונים כגון פטריות קסם או פטריות הזיה. הפסילוסיבין הוא אחד מארבעת הפסיכדליים הקלאסיים הכוללים את ה-LSD, DMT ומסקלין. השימוש בפטריית הפסילוסיבין נפוץ על פני מספר יבשות, וקיימות עדויות לנטילתם במרכז והצפון אפריקה, אירופה, דרום ומרכז אמריקה.

למרות הגיוון הרב שבדיווחים, ניתן לאתר מספר מאפיינים משותפים בלב החוויה תחת הפסילוסיבין, הכוללים הצפה ריגשית ותחושת אופוריה, שינויים בתפיסת הזמן או המרחב, תחושה שנוצר מפגש עם חוויה קדושה ומיסטית בהווייתה, התמוססות של גבולות העצמי וחיבור לקיום משותף בו "הכל אחד".

פטריות הפסילוסיבין וסגולותיהן המיסטיות חדרו לתודעת המחקר והתרבות המערבית ב-1955, זאת לאחר מפגש בין רוברט גורדון וואסון (Robert Gordon Wasson) , בנקאי אמריקאי בעל תשוקה רבה לבוטניקה ואתנו-בוטניקה, לבין למריה סבינה, שמאנית ומשוררת מאזור סיירה מזאטקה אשר במקסיקו. כתבי וואסון הציתו עניין רב אצל הגוורדיה האינטלקטואלית, עניין שהוביל למחקר רב אודות הפנומנולוגיה הייחודית הטמונה בפטריות אלו, ואילו מריה סבינה הפכה למוקד עלייה לרגל של סקרנים מערביים צמאי ידע אודות סגולותיה של פטרייה מסתורית זו. 

כיום מתבצע מחקר קליני רב אודות הפוטנציאל הטיפולי של הפסילוסיבין. נראה כי בשילוב מערך פסיכולוגי/נפשי, לפסילוסיבין השפעה חיובית אצל הסובלים מחרדות (הפרעת דחק פוסט טראומתית, OCD, חרדה מוכללת ועוד), דיכאון, אנורקסיה נירבוזה וכו'.

מקורות

Lowe, H., Toyang, N., Steele, B., Valentine, H., Grant, J., Ali, A., ... & Gordon, L. (2021). The therapeutic potential of psilocybin. Molecules, 26(10), 2948.

‏

Nichols, D. E. (2020). Psilocybin: From ancient magic to modern medicine. The Journal of antibiotics, 73(10), 679-686.

‏

Raison, C. L., Sanacora, G., Woolley, J., Heinzerling, K., Dunlop, B. W., Brown, R. T., ... & Griffiths, R. R. (2023). Single-dose psilocybin treatment for major depressive disorder: A randomized clinical trial. Jama, 330(9), 843-853.‏