שסתום התפיסה: אלדוס האקסלי

בבסיס התאוריה ההנחה כי המוח הינו כמכשיר המצמצם במכוון את היכולת התפיסה של תודעה עשירה בפרטים. לפיה, על מנת לתפקד ביעילות ולשרוד בעולמנו, על המוח לצמצם את יכולת העיבוד שלנו, ובכך לצמצם את מידת ההצפה מהגירויים השונים. כנגזרת מתאוריה זו, המוח איננו "יצרן" של תודעה, אלה "וסת" מצמצם, אשר גובש ועוצב בתהליך אבולוציוני על מנת שיאפשר לנו לברור רק את המידע הנחוץ לנו ביותר לצורך הישרדותנו הפיזית. לפי האקסלי, התודעה היומיומית היא למשעה שארית קטנה ומצומצמת מתודעה מוכללת, הניתנת להרחבה על ידי שימוש בחומרים פסיכדליים.

את התאוריה גיבש אלדוס האקסלי בהשראתו של הפילוסוף האנגלי צ'רלי דאנבר ברוד (Charlie Dunbar Broad), במסגרת התנסותו בארבע עשיריות גרם של מסקלין ובהשגחתו הצמודה של הפסיכיאטר האמפרי אוסמונד. אלה הובילו בדיעבד ליצירת אחד הכתבים המכוננים של התנועה הפסיכדלית, "דלתות התודעה", שם העלה האקסלי את התאוריה בפעם הראשונה. האקסלי האמין שבכוחם של החומרים פסיכדליים "לשחרר את השסתום", ובכך לאפשר "זרימה" של תודעה רחבה יותר. מתאפשרת לנו הגישה ל-"תודעה הגדולה" ("Mind at Large"), מושג דרכו מבטא האקסלי את מהותה של החוויה הפסיכדלית.

מעניין לציין כי אף על פי שרעיונותיו של האקסלי מגיחים מהשדה האינטלקטואלי-ספרותי, מתקיים היום שיח אקדמי נוירופיזיולוגי ער אודות האפשרות שיש ממש בתאוריה זו. ראו ערך "REBUS Model" מאת רוברט קהרארט הריס או "שער התלמוס", לפיהןתהליכים מוחיים, המתקיימים באזורי מח "מתקדמים" מבחינה אבולוציונית, "יוצאים מסנכרון" בעת השפעת חומרים פסיכדליים (ראו ערך "אנטרופיה מוחית"), ומאפשרים בכך את פעולתם של אזורי מח "בראשיתיים" יותר. כאשר מתרחשים תהליכים אלו, האדם המתנסה בחומרים מדווח אודות אותו סל חוויות אותם אנו מכנים "החוויה הפסיכדלית". 

מקורות

Poller, J. (2019). Aldous Huxley (1894–1963). In Aldous Huxley and Alternative Spirituality (pp. 13-40). Brill.

‏

Conner, F. W. (1973). " Attention"!: Aldous Huxley's Epistemological Route to Salvation. The Sewanee Review, 81(2), 282-308.

‏

Rankaduwa, S., & Owen, A. M. (2023). Psychedelics, entropic brain theory, and the taxonomy of conscious states: a summary of debates and perspectives. Neuroscience of Consciousness, 2023(1), niad001.‏