תאוריה השייכת לענף מדעי המוח החישוביים (Computational Neuroscience), לפיה הפעילות המוחית הינה תוצר של מודלים שמטרתם שימור והגברת יכולת ההישרדות של הפרט. היא רואה את התוצר המנטאלי (קוגניטיבי, רגשי וחושי) כפועל יוצא של עקרון האנרגיה החופשית.
המוח הינו איבר אקטיבי, "המעניק" עבור האורגניזם מודלים סטטיסטים אשר מסבירים בזמן אמת אך גם מנבאים את התנהגות הסביבה הפנימית והחיצונית. מודלים מדויקים משמרים את יכולת ההישרדות, ואילו מודלים שאינם מדויקים עוברים עדכון. פעילות אקטיבית זו מכפיפה את פרט תחת הקטגוריה של "מערכת המארגנת את עצמה" ("Self-Organising Systems") על ידי התנגדות "לאנטרופיה", הנטייה להתמוססות הגבולות המפרידים ביננו לבין הסביבה (לצורך שימור הנפרדות מהסביבה, על הגוף להתנגד לתהליכי "פירוק" על ידי פעולות אקטיביות כגון אכילה, שתייה, וויסות טמפרטורה וכו'. התנגדות זו לאנטרופיה מחייבת השקעת אנרגיה לטובת שמירת האיזון בין הסביבה החיצונית לזו הפנימית).
למען שימור הנפרדות, או במילים אחרות, שימור החיים, המוח תפקידו לפקח על כלל המערכות החיוניות לשם מטרה זו. לשם כך הוא מייצר מודלי חיזוי, אמונות והשערות שתפקידם לספק וודאות אודות המציאות המשתנה בחוץ. בהינתן וודאות רבה ניתן לגזור התנהגות השומרת עלינו מגורמי סיכון ומקרבת אותנו לגורמי ביטחון. הדבר תקף גם עבור הסביבה הפיזית (למשל, מודל החוזה כיצד עצמים כגון גופים בעלי מסה דוגמת מכוניות או אוטובוסים מתנהגים במרחב) אך גם עבור הסביבה הרגשית (למשל, מודל חיזוי אודות האם ניתן להעניק אמון בסובייקט עת אנו חווים מצוקה רגשית).
כאשר המודלים אינם משקפים נאמנה את הסיבה, מתרחשת "טעות בניבוי" או במילים אחרות, גדלה מידת "האנרגיה החופשית". האנרגיה החופשית משולה אם כך למידת חוסר הסדר או חוסר וודאות במערכת, שכן, היא תולדה של חוסר התאמה בין הציפייה לבין המציאות בשטח. חוסר התאמה זה מעלה תגובות הפיזיולוגיות מתאימות (למשל חרדה) אשר מסמנות למערכות הגוף שיש לבחון מחדש את המודל. בחינה זו תסתיים או בלמידה חדשה (עדכון ושינוי המודל עצמו), או על ידי הסקה אקטיבית (Active inference - חיפוש אחר מציאות שתתאים למודל או על ידי שינוי המציאות כך שתתאים למודל) ללא שינוי המודל עצמו.
צריכת חומרים פסיכדליים קלאסיים מעלה את אקראיות הפעילות המוחית באזורי מוח בהן מקודדים אותם המודלים, ובכך מייצרת חוסר סדר ואקראיות רבה (בכך ניתן לראות את החוויה הפסיכדלית כתוצר של אנטרופיה מוחית). חוסר הסדר משמעותו עלייה במידת האנרגיה החופשית, התרחשות שמצריכה בחינה מחודשת של המודלים המחשבתיים. בתום החוויה הפסיכדלית, מודלים מסוימים יעוצבו מחדש על ידי הלמידה שהתרחשה בעת החוויה הפסיכדלית ובתהליך האינטגרציה הבא אחריה. יתכן גם שיגבר הצורך לארגן מחדש את המציאות על מנת שתתאים למודלים הקיימים. להרחבה אודות עדכון המודלים כתוצאה מעלייתה של האנרגיה החופשית ראו "מודל הרפיית האמונות תחת חומרים פסיכדליים – REBUS".
מקורות
Cieri, F., Zhuang, X., Caldwell, J. Z., & Cordes, D. (2021). Brain entropy during aging through a free energy principle approach. Frontiers in Human Neuroscience, 15, 647513.
Carhart-Harris, R. L., & Friston, K. J. (2012). Free-energy and Freud: An update. From the couch to the lab: Trends in psychodynamic neuroscience, 219-229.
Cieri, F., Zhuang, X., Caldwell, J. Z., & Cordes, D. (2021). Brain entropy during aging through a free energy principle approach. Frontiers in Human Neuroscience, 15, 647513.
Comentarios